תגית: ספרות

פגיעוּת של ביכּוּרים / נחמן וייס

לפעמים אני חושב לעצמי שהגיע הזמן לאגד ולקבץ את כל הניירות, הטיוטות, שיירי המילים ופיסות הקשקושים שלי ולכרוך אותם. אך מה שבעצם תוקע אותי הוא אני. זו החתירה לשלמות, הציפיה הגבוהה מעצמי, הביקורת העצמית. אולי אין צורך שלכל מילה תהיה משקל, שכל אמירה תהיה מקובלת עליכם. אולי אין בכלל צורך לענות תשובה על שאלה קיומית, אלא רק לשאול אותה.

המילה המעוברת / נחמן וייס

אני אוהב בעיקר את הספרות החופשית, השירה החופשית, זו שיש לך בה חופש של פרשנות. זו שנכתבה מתוך חופש. הפרשנות האישית היא הטעם המתוק ביותר של הקריאה. ובכלל – לא תמיד צריך להבין, זוהי כוחה המשחרר והמטהר של האמת.