תגית: אהבה

בסבך הזה / שיר לט"ו באב

התר מעלי
חבלי רגש
טול מעדר
ודחפור –
וראה לצמאון אדמתי

על גבול המאבק / נחמן וייס

כך אני חוזר שוב ושוב על עקבותיי. כמו אדם המאבד מפתח וחוזר למקומות שבהם שהה, משחזר את צעדיו, אולי כך אמצא את האבידה. אותי.

איזה פחד / נחמן וייס

מי שמבקר אותך אלו אנשים שפוחדים להיות לבד במה שהם נאחזים כדי להצדיק את עצמם, ולכן הם רוצים אותך צמוד אליהם. הם יתעתעו בך רק כדי שתהיה קרוב לרעיון שלהם. הם לא נותנים לך את המקום שלך. אם תפסיד אותם – לא תפסיד כלום.

ומותר, ומותר לאהוב / נחמן וייס

ראיתי כמה, לא הרבה, שמרשים לעצמם להראות. להראות את הצרכים שלהם. להראות שהם רוצים. להראות שהם אנושיים ורוצים להתגבר על הפחד שלהם מהאינטימיות הזו, מהמגע הפשוט, מהקרבה שאיש לא שב ממנה מת.