קטגוריה: פואטיקה

מלא עד אפס מקום

יש לי רומן משותף וער עם ירח שתופס מקום ומתרווח. אניח עליו את הראש ואשלים עם זה שיש בי יותר טבע מאשר אינטליגנציה.

רוחות כבדות

אלוהים יורד למגרש ועכשיו תורי
שומע את הקריאות המרוחקות שלך' השתיקה שלך כמו רעם
נמאס לי מאהבה
ואיך אני עדיין רק רוצה להיות איתך

גבול

אז מה הוא, אם כן, גְּבוּל?
הקשתה בתו של הגאוגרף:
היכן הוא עובר
והיכן מיטשטש

פגישה עם עצמך

בכל סמטה בדרכך ריחות של תיירים ותיירות
ואיש אחד במכנסיים
‎או ילד גדול שיסתובב שם
‎לסדר לך פגישה עם עצמך

חיים כאלה

דבק הוא בחלומותיו למען האשליה שהוא אורג
שמא יום אחד יתן צבע נוסף ואחר
לחייו הבינוניים וחסרי התשוקה

בסבך הזה / שיר לט"ו באב

התר מעלי
חבלי רגש
טול מעדר
ודחפור –
וראה לצמאון אדמתי