מלא עד אפס מקום

יש לי רומן משותף וער עם ירח שתופס מקום ומתרווח.

אמיץ ועירום שנדלק פתאום בשמונה בערב, כמו לפיד גדול של מצביא מיוזע.

אפשר לכדרר איתו, להשתעמם איתו.

הוא זוהר, מלא עד אפס מקום.

צלול שאפשר לראות עליו את הפסיעות של ניל אמסטרונג.

ירח שמדליק לי את הראש ומאיר את הרכסים והתעלות שבי.

אם אשען אחורה אפול לו על החזה.

אניח עליו את הראש ואשלים עם זה שיש בי יותר טבע מאשר אינטליגנציה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s