הזכות לראות יהודים נגררים / אמילי עמרוסי

כותבת השוורות, אמילי עמרוסי
כותבת השוורות, אמילי עמרוסי

מגרון. יותר משהחלטת בג"ץ פוגעת ב-50 משפחות מגרון, היא פוגעת בבועה הבג"צית: אגרוף עצמי אל המצח הגבוה והזחוח. שוב הוכחו הניתוק, האג'נדה, האליטיזם, האקטיביזם, היוהרה. שוב נפגע האמון. אפילו המועד שבו ייהרס מגרון נקבע באווילות ליום השנה השביעי לחורבן גוש קטיף.

מנותקים נמאסתם. בתים נהרסו בעמונה לפני שש שנים, בהנחיית בג"ץ. הצלקות לא נרפאו, ההריסות עוד עומדות שם כאנדרטה. עד היום לא הגיע ולו ערבי אחד לתבוע בעלות על הקרקע, לעבד את האדמה או להקים עליה את ביתו. בג"ץ אפילו לא מחפש אחד כזה: העיקר שהדחפור הקדוש פעל.

השמאל על מוסדותיו אינו מתעניין בהגנה על זכויות הערבים, אלא בהגנה על זכותו שלו לראות יהודים נגררים מביתם. לא שלום ולא פלשתינים מעסיקים אותו אלא שליטה, ניצחון המחנה. וזה סיפור פנים-יהודי לגמרי.

השבוע סיפר לי מישהו שהתעשיין סטף ורטהיימר ניסה בצעירותו להתקבל לחברת רפאל, אך נדחה כי לא היה בידו תואר מהנדס. אם היה מתקבל, ורטהיימר היה היום פנסיונר עלום שם של רפאל. כולנו היינו מפסידים איש חזון ומעשה. תושבי מגרון, אנשי חזון ומעשה, נדחו כעת; בסוף ייצא מזה משהו טוב. לכולנו.

מגרון
פינוי במגרון

קדימה. הבשורה (היחידה) שעמדה בבסיס הקמת מפלגת הפלסטיק היתה ההתנתקות. לבני היתה שרת המשפטים, מופז היה שר הביטחון. מדובר בפרויקט היקר ביותר במדינת ישראל מאז ומעולם, יקר יותר מכל מלחמות ישראל (בוודאי אם מכלילים את מערכת כיפת ברזל בהוצאות ההתנתקות). מה שנתפס בשנה שאחרי ההתנתקות כטמטום ורשעות מתברר היום כטמטום ורשעות פי עשרה. פיגוע יזום בדמוקרטיה הישראלית, באזרחים, בביטחון הנגב, ביכולת ההרתעה מול הטרור, בערכי הציונות. אנשי קדימה לא רק שאישרו את ההתנתקות המסוכנת מטעמים מושחתים, אלא גם ביצעו אותה בהתלהבות גדולה. כל מי שהיה מעורב, כל אחד מהם, צריך להסתלק מהבמה הציבורית בבושת פנים.

מועצת זכויות האדם של האו"ם, שלום. החלטתם למנות ועדת חקירה לעניין ההתנחלויות. ישראל אמנם אותתה לכם שלא תעברו בביקורת הדרכונים, מתוך ידיעה שמסקנות הוועדה נכתבו בטרם עת, אבל אם תזדמנו לאזור, תקפצו לקפה.

אני בדיוק בונה בית בהתנחלות. הוא נבנה על הר שומם שאיש לא ישב עליו ב-1,800 השנים האחרונות. העדות הארכיאולוגית האחרונה היא דווקא של יישובים יהודים ברדיוס של חמישה עד עשרה קילומטרים בקו אווירי מהבית שלי. מקוואות ובתי כנסת מימי בית שני ועוד.

אם תרצו לטייל בהתנחלויות תוכלו לבקר באחד מ-150 היישובים; להתרשם מ-50 אלף הדונמים של חקלאות עברית; להתפעל מ-20 הגנים הלאומיים ומשמורות הטבע המטופחות (שבהם מבקרים יותר ממיליון ישראלים בשנה); להכיר את 800 המפעלים המפרנסים אלפי ישראלים ופלשתינים. הייתי גאה להראות לכם איזה פלא קם כאן ב-35 שנים, אף על פי כן ולמרות הכל. אז מה אתם אומרים, להרתיח מים לקפה?

למאמר בישראל היום

=

אמילי עמרוסי היא היא סופרת ועיתונאית ישראלית. לשעבר דוברת מועצת יש"ע.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: